למה אני לא מצליחה 

למה אני לא מצליחה

כמה דיאטות עשית ולא הצלחת?

כמה פעמים הבטחת לעצמך לא להתקשר והתקשרת?

כמה פעמים נפגעת והמשכת להגיע לאותו מקום פוגע?

אנחנו מכירים את זה שאנחנו מוצאים את עצמנו בדיוק במקום היכן שאנחנו הבטחתנו לעצמנו לא לחזור אליו.

איך זה קורה?

זה קורה בגלל שאנחנו מאוד רוצים משהו אבל לא עושים את הדבר הנכון כדי להשיג אותו.

אנחנו מאוד רוצים לרזות אבל אנחנו משנים את ההתנהגות החיצונית ואת הרגלי התזונה בלי לשנות את מה שמניע את ההרגלים הללו בתוכנו.

אנחנו מאוד רוצים לבנות מערכת יחסים בריאה עבורינו אבל אנחנו אומרים את זה לעצמנו ואפילו קול רם אבל לא משנים את התבנית שיש לנו בלב שיחסים שווה כואב.

מה שמניע את ההרגלים החיצוניים נמצא בתוכנו. המניע של תזונה בריאה ומרזה הוא האמונה והתפיסות שיש לנו על אוכל.

אם אוכל עבורנו הוא נחמה, או אהבה או פינוק, הרי שהתת מודע שלנו יחפש אוכל בכל פעם שנהיה עצובים, כאובים, או אחרי שעבדנו קשה. וכך נמצא את עצמנו עובדים קשה על תזונת חסה במשך שלושה חודשים ובגלל שעבדנו קשה כל כך והצלחנו לרזות כל כך יפה וגרפנו מחמאות מכל עבר, גם מזו שמקנאה בנו, מגיע לנו פינוק. וכשהפינוק הראשון מתחיל אז מגיעה סדרה של פינוקים ואיתה העלייה המחודשת במשקל ואם כבר עלינו קילו אז יאללה בואו נתפרע כי אנחנו לא יודעים מתי הפעם הבאה שנכניס את עצמנו למשמעת שהיא לא כייף בכלל.

מכירים את זה?

אבל, אם נשנה את המקור של ההרגלים. אם נשנה את התבנית שהאוכל נכנס אליה. אם נשנה את אוכל שווה נחמה לאוכל שווה דלק, הכל הולך להשתנות בחיים שלנו מבחינת בריאות ומשקל.

איך זה קורה?

ברכב שלך, כמה דלק את ממלאה?

האם מעבר למיכל מלא? האם את ממלאה מיכל מלא דלק ואז לוקחת כמה ג'ריקנים ושמה בכיסא האחורי וגם בתא המטען?

לא!!!

ואיזה דלק את ממלאה ברכב?

אם הרכב שלך דיזל, תמלאי אוקטן 95?

לא!!!

את תמלאי דיזל ומידי פעם תשאלי את המוסכניק מה עוד ניתן לעשות כדי לשמור על המנוע. נכון?

כך גם בנוגע לגוף.

כשאוכל יהיה שווה דלק, את תמלאי אותו בכל מה שיתן לו אנרגיה כדי לנוע בעולם. עלים ירוקים, פירות וירקות בשביל המינרלים והויטמינים, קצת פחמימות ואף פעם לא עם חלבונים וכמובן שפעם ביום חלבון מלא ולא משנה אם את צמחונית או טבעונית או אוכלת בשר. מה שטוב לך.

וההנאה?

מה יהיה עם ההנאה מאוכל?

גם פה יש לנו תבנית. מה התבנית שלך?

האם מותר לך ליהנות בחיים? ואם כן, מתי? באילו תנאים? האם רק אם יש לך כסף? האם רק בתנאי שיש לך זוגיות? או אולי רק אחרי שהוכחת את עצמך ועבדת קשה?

מתי היית רוצה שיהיה מותר לך ליהנות? מה דעתך על – תמיד? עכשיו!?

ואז אם תשני את התבנית של ההנאה בחיים למותר לי ליהנות עכשיו הרי שעכשיו כולל את הרגע שבו את אוכלת. את יכולה להכין לך או לבקש שיכינו לך ארוחה כייפית בכל רגע. משהו בריא לגוף שיתן לו אנרגיה כדי לפעול. הרי בינינו, כשאת אוכלת המון פחמימות ושומנים ומערבבת חלבונים עם פחמימות באותה הארוחה, את מרגישה כבדה ואין לך כוח לזוז. נכון?

תראי שככל שתקפידי לאכול נכון לגוף שלך, תהיה לך יותר אנרגיה, יותר בגדים יעלו עליך ויראו טוב ונוח עליך. התנועה שלך תהיה יותר קלילה. הנשימה שלך תשתפר.

כל זה בטוח שווה את ההשקעה בתבנית החדשה- אוכל שווה דלק. הדלק הנכון לגוף שלך.

לא כולנו צריכים להיות דקים דקים. כל אחד ומבנה הגוף שלו. אבל כן שווה להיות בריאים ושיהיה לנו נוח.

אז מה הבנת עד עכשיו על התבנית שלך בנוגע לאוכל? האם אוכל הוא ביטוי של אהבה או משמעת או אולי עונש?

האם תרצי לשנות את התבנית לאוכל שווה דלק?

נניח שכן. את רוצה לשנות. את רוצה לרזות ואת רוצה להיות בריאה וקלילה ולהיכנס לחנות בגדים ומייד למצוא לך משהו שנוח לך לקנות.

ועכשיו את שואלת- איך??!!???

קודם כל על ידי מודעות לשינוי.

מודעות לתבנית שהיתה עד עכשיו ולתבנית החדשה שאת רוצה מרגע זה.

בנוסף, יש למצוא את ההקשרים הרגשיים כי לרוב אנחנו אוכלים מהרגש או מהעיניים. עיניים גדולות צריכות הרבה מזון וכמה שיותר מתוק או מלא פחמימות. עיניים שרואות את האוכל כדלק שאפשר ליהנות ממנו כי מגיע לנו ליהנות ותוך כדי כך לשמור על הבריאות הן עיניים ששמות בצלחת מה שטוב לגוף.

האוכל בשלב מסויים הופך להיות משהו בחיים ולא החיים הם משהו תוך כדי שאנחנו אוכלים.

שלב ראשון יהיה בראש לך. תבנית ישנה ותבנית חדשה.

שלב שני יהיה ברגש שלך. מה מחזיק את התבנית הישנה מבחינה רגשית. האם זו חווייה שהיתה בילדות? האם חינוך מהבית? האם שילוב של כמה דברים?

היתה אצלי פעם אישה שנזכרה בתהליך הרגשי שאביה היה מכה אותה כשהיה חוזר מהעבודה וכשהיא היתה פורשת לחדרה לבכות, אימה היתה נכנסת אליה לחדר עם ארוחה. שם היא פיתחה את התבנית- אוכל שווה נחמה. היינו צריכים לפרק את התבנית הרגשית הזו כדי שהיא תוכל להנהיג את האכילה הרגשית שלה ולא להמשיך לתת לאוכל לנהל אותה.

בחור נוסף נזכר שאבא שלו היה מרעיב אותו ולא הרשה לו לאכול מה שהוא אוהב. היה עליו להתנער מתבנית שגרמה לו לאכול כל מה שהוא אוהב ללא הפסקה. להבין שעכשיו מותר לו לאכול מה שהוא רוצה בכל זמן שהוא ואין צורך לאכול כל הזמן כאילו שעוד מעט מישהוא יאסור עליו או כצורך לנקום באבא שלו: "הנה אני אוכל מה שאני רוצה ואתה לא יכול לעצור אותי!" כי כשהוא נוקם באביו הוא נוקם בעצמו. אוכל לא בריא ומשמין ובסופו של דבר לא באמת אוכל מתוך אהבה לעצמו ולגוף שלו.

האוכל הוא אורח בגוף שלנו.

הוא נכנס כשאנחנו פותחים לו את הדלת והוא עושה את מה שהוא יכול לעשות בתוך הגוף ויוצא.

כמו שבבית שלנו אנחנו מכניסים אורחים שנעים לנו איתם ועושים לנו טוב, כך גם עם האוכל אנחנו יכולים להכניס רק מה שנעים לנו, מהנה ומשאיר חוויה נעימה.

אז אפשר מידי פעם ליהנות גם מעוגה מלאה סוכר, אבל לשים לב שאם מפריזים במאכלים כאלו, בטווח הארוך, זה מזיק לגוף שלנו.

בתהליך מבריא אנחנו בעצם בונים לנו את הבית הפנימי. אנחנו שמים דלת. עדיף פלדלת עם מנעולים ועינית. כשאורח דופק בדלת, אנחנו מציצים בעינית ומכניסים אותו רק אם הוא בריא לנו.

לשנות את התבנית באש, לנתק את ההקשרים הרגשיים לאכילה מופרזת או לא בריאה ולהבין שהאוכל הוא אורח ואנחנו יכולים לקבוע מי נכנס ומי לא!

"פשוט זה כל הקסם"